הרה"ח ר' ישראל בנימין גלויברמן ז"ל
הרה"ח ר' ישראל בנימין בהרה"ח ר' יעקב יוסף הלוי מבליהוש, וחתן הרהגה"ח ר' יו"ו שמחה הרב מלהישין (מחוז פינסק סטאלין) בזו"ר, היה הגבאי בחצר הקודש בסטאלין כשישים שנה, ושימש ארבעה דורות אצל אדמו"רי סטאלין קארלין: בבית אדמו"ר הזקן שימש בתפקידו לעמוד על המשמר מסביב לרבינו הצעיר שמונה שנים, ומן הסתם אם היה "אין הויף" כבר שימש גם את אדמו"ר הזקן. לאחר הסתלקות רבינו הדרוהוביטשער נכנס ר' ישראל בנימין לשמש את רבינו האדמו"ר מרן אור ישראל מסטאלין זצ"ל, ושם היה ביתו, וניהל את חצה"ק בנאמנות ובעוז, והיה כותב כל המכתבי קודש בטוב טעם ודעת כפי שנדפסו בספרי הרה"ח ר' אהרן הויזמן ז"ל. ורבינו היה סומך עליו והיה עייל בלא בר. היה איש חשוב, בר אוריין ומלא בתורה וחסידות.
בטרם שנסתלק רבינו מסטאלין כתב הצוואה בחודש טבת, לכלל החסידים ולכל בני ביתו איך להתנהג, חתם על הצוואה הרה"ח ר' ישראל בנימין והעיד כי זה הוא כת"י רבינו הק' וציוה לנו לאשרה ולקיימה. בדרכו האחרונה לפריינקפורט נשאר רי"ב לשמור על חצה"ק, וביום ב' דר"ה בהסתלקות רבינו הי' נרגש מאד וחלחלה עבר בקרבו ולא היה יכול לטעום מאומה, ולא קידש על היין. לא ידעו ולא הבינו מה שקרה עמו אך לבו אמר לו הגם שלא ידע ולא ראה שום רמז. עד שהגיע הידיעה המרה במוצאי ראש השנה.
לאחר הסתלקות רבינו מסטאלין נתמנה ע"י החסידים לעמוד ולשרת לפני בנו האדמו"ר מקארלין ופעל הרבה להקים את חצר הקודש כפי צוואת רבינו שאמר אליו "איך וויל דוא זאלסט איהם שטיצין ברוחניות ובגשמיות", וכתב לעיה"ק ירושלים וצפת"ו, שכתבו וחתמו כתב מגידות עליו שהוא יהיה לראש ולנשיא על כל אנ"ש שי', אשר בו בחר ה' ושכן היה רצון אביו הק' זצ"ל.
בסוך שנת תרפ"ד עלה לירושלים ע"פ פקודת רבינו מקארלין וכותב עליו טובות: אליו תשמעון וכל אשר יאמר אליכם תשמעון, ותקדמו פניו בחיבה כיאות לו, אשר שימש בקודש לפני ולפנים זה כמה שנים והי' עייל בלא בר, ולקיים וראך ושמח לבך.
בל"ג בעומר תרפ"ט כותב אליו רבינו: ב"ה כי ראיתי שהוטב בריאותו, יחזק ה' כחו ועוד ינוב בשיבה טובה, כאשר הזכרתי אותו לטובה בהיותי במאלינוב, וזכות צדיק שזכה להכירו יעמוד לו להוושע בכל טוב.
כשרבינו הופיע בחורף שנת תרצ"ג בעיה"ק ירושלים עדיין זכה לראותו ושמח עמו, ובעת פרידתו ביקש ר' ישראל בנימין שיזכה להתראות בפעם הבא, ורבינו ענה לו "הלואי", (לעומת זה כשדיבר הרה"ח ר' מאטיל סופר ואמר לרבינו "הלואי", אמר אליו רבינו: יא יא מיר וועלין אייך טרעפין דעם קומען-דיגין מאהל אויך). כך היה ונסתלק זקן ושבע ימים בחודש השלישי הוא חודש סיון בשלשה ועשרים בו בשנת תרצ"ו. כפי שמסר בעצמו הי' בן צ"ו שנים על פי חשבונו שנולד בשנת ת"ר, ואת השנים שהסתיר לא ידוע. בנו אחד אמר שהיה בן מאה ותשע, וכפי הנראה נפלט פעם מפיו שהיה ילד קטן בעת חתונת הרה"ק מסאדיגורא עם בת האדמו"ר הזקן בשנת תקצ"ד. וגם סיפר להרה"ח ר' אהרן לעווינטאהל שהכיר את זקנו ר' אהרן סג"ל, שהיה בחתונה הזאת בקארלין ושמע אותו שהי' סופר ספירת העומר בדחילו ורחימו. והרי סיפן שנולד לפני שנת ת"ר. ובעצמו סיפר פעם שבשנת תרכ"ה הי' לו בת שהגיעה לפרקה ודיבר עם רבינו הזקן על אודות נכבדות.
בנו אחד הי' יוחנן בר-זכאי, הוציא לאור ספרי זכרון על העיר סטאלין והסביבה, בתו אחת היתה אשת הר"ר שלום שמש (קריצר) וגם היה לו בנים ובנות משני זיווגים.
גם כתב ר' ישראל בנימין סיפורים רבים על הגליון למען יעמדו ימים רבים. מנו"כ במרומי הר הזיתים.
יהא זכרו ברוך
תרומת ר' יצחק וואלפין הי"ו:
ReplyDeleteהרה"ח ר' ישראל בנימין זכה להתברך פעמיים מכ"ק אדמו"ר הזקן בברכה לאריכות ימים.
עובדא א' כאשר אדמו"ר הזקן היה רתוק למיטה וחסידים הגיעו להצטרף למנין אמנם אדה"ז נח ור' ישראל בנימין גירשם ולא נתן להפריע מנוחת אדה"ז. כשקם אדה"ז היה מאוחר ואף אחד לא היה אבל ר' ישראל בנימין ידע כמה היא בנפשו של אדה"ז להתפלל בציבור, החליט לומר לאדה"ז שיש מנין בחוץ ואדמוה"ז ישמע מחדרו ויצטרף לתפילתם. וניגש הוא והתחיל קדיש וברכו כמו שיש מנין. לימים נודע לאדה"ז שאכן לא היה מנין, והכל היה כדי שלא לצערו בירכו בברכת לאנג לעבן זאהלסטו.
עובדא ב' כשנולד אדמו"ר אור ישראל קפץ דרך החלון לבשר הבשורה כדי מהר להודיע הבשורה טובה. וגם אז בירכו אדה"ז בברכה כנ"ל