הרב חיים דב (בער) הכהן שוסטר ז"ל
Sunday, May 6, 2012
י"ד אייר תש"ח
הקדוש הרה"ח ר' מאיר שלמה ב"ר יהודה ליב ברנשטיין הי"ד ז"ל
האברך המופלג, עובד ד' באמונה הרה"ח הקדוש רבי מאיר שלמה זצ"ל הי"ד נולד ביום כ"א טבת תרפ"ה, לאביו הרה"ח רבי בנימין יהודא לייב זצ"ל, בהרה"ג המפו' רבי פישל ברנשטיין זצ"ל
הדיין המפו' בעיה"ק ירושלים ת"ו.
בגיל כבן חמשה חדשים נתיתם רבי מאיר מאביו, ונתגדל ונתחנך בבית זקנו - בית שמגדלין בו תורה ויר"ש - רבי פישל דיין זצ"ל, כבר מימי ילדותו נראה עליו כי לגדלות שאיפתו, ועבודתו היה בלהב קודש, מקושר היה בכל נימי נפשו לרבו הק' האדמו"ר רבי יוחנן מסטאלין-קארלין זי"ע, עד שרבו העיד עליו "אז מאיר איז א יונגערמאן וואס מיט פופציג יאר צוריק, וואלט ער געווען א חידוש".
עוד בהיותו ילד מסופר עליו - כי פעם בליל סדר הק' של פסח, נרדם ולא יכלו להעיר אותו משינתו, אז אמר סבו הגאון רבי פישל דיין זצ"ל להוריד לו את הכיפה, וכך עשו לו והתעורר מיד, לשאלת אחד מבניו מנין ידוע לך שיתעורר עי"ז, ענה שראה כמ"פ כשנופל לו הכיפה באמצע השינה מתעורר מיד להחזירו למקומו.
כשהאדמו"ר רבי יוחנן מסטאלין-קארלין זי"ע הקים את החבורה הק' של הבחורים בירושלים, רק יחידים זכו להתקבל לחבורה קדושה זו, הם התפללו בנפרד (והיה נקרא "דאס בוקארעשטער שטיבל - אויף מאה שערים גאס) שאף אחד חוץ מבני חבורתם לא נתנו לו להתפלל אתם, אז העמיד האדמו"ר מקרלין זי"א את הבחור מאיר שיהיה להם אחראי וראש השטיבל, ופעם הרגיש כי בני החבורה מחכים עליו בתפלת שמו"ע, אמר להגבאי של החבורה שאם ימשיכו לחכות עליו אז יפסיק באמצע השמו"ע, לשאלת הגבאי עד כדי כך?, ענה להם רבי מאיר כן, על גאוה קטנה אפילו של רגע, כדאי להפסיק באמצע התפילה.
אף מסופר כי פעם עבר האדמו"ר בעל בית ישראל מגור זי"ע בשעת תפילת מנחה ע"י השטיבל ושמע את תפלת אשרי, אמר להגבאי: ווען איך גיי נישט א טלית, וואלט איך זיך מיט זיי מיט געכאפט דאווינען - אבער יונגעלייט לאזטמען דאך נישט אריין.
התקשרותו ואמונתו ברבו מקרלין זי"ע היה עד להפליא, ופעם כשנכנסו חבורת בחורים לקודש פנימה, ובקשו לשמוע דברי חיזוק והתעוררות, ענה להם האדמו"ר - כך פשוט אתם רוצים לשמוע דברי חיזוק והתעוררות, בואו אליו לפנות בוקר אחרי עמל ויגיעה בעבודה הק', אז אפשר לשמוע ולקבל דברי התעוררות, כולם הבינו שהאדמו"ר דוחה אותם בקל, אבל רבי מאיר הבין את הדברים פשוטים כמשמעותם, והתחיל להתכונן עם עבודה ויגיעה, ובשעה שלוש לפנות בוקר עומד רבי מאיר לבד ע"י דלת חדרו הק' של רבו ומחכה, וכשהאדמו"ר פותח דלת חדרו מצא רק את רבי מאיר עומד לבוד.
בהזדמנות אחרת כשבקש רבי מאיר מבעל אכסניתו של האדמו"ר מקרלין זצ"ל - ה"ה הרה"ח רבי אפרים גוטליב ז"ל שימליץ לפני רבו שיקבל אותו ביחידות, לאחר כמה פעמים שדחה אותו אמר לו פעם - שייכנס מחר לפנות בקור, כמובן שרבי מאיר אחר הכנה רבה כדבעי עמד מוכן לפנות בוקר, אחרי חצי שעה שהתעכב בקודש פנימה, כשיצא ליווהו האדמו"ר זי"ע להדלת ואמר לרבי אפרים הנ"ל: - אפרים - מאיר רעדט! (כלומר שמדבר לענין).
בשנת תש"ח נולד לו בנו יחידו הי"ו וקראו לו ע"ש אביו בנימין יהודא לייב, וכמובן שהודיע תיכף ומיד לרבו האדמו"ר מסטאלין-קרלין זי"ע, השיב לו האדמו"ר - "שיקרא את בנו שי' אלתר בנימין יהודא ליב - השם הראשון יהיה תמיד אלתר" עכ"ל.
פעם ישב האדמו"ר מקרלין זצ"ל בשלחנו הק' בתוך השיחים ואמר - צריכים לדעת שרבי צריכים בעיקר לאחר מאה ועשרים, והפך האדמו"ר את עצמו לצד רבי מאיר ואמר לו: מאיר דו הערסט, זאלסט גידענקן, און דאס פארשרייבן, - א רבין דארף מען דעם עיקר אויף יענער וועלט".
רבי מאיר היה רושם במחברות שיחות וסיפורי אדמור"י קרלין וחסידים, ובעיקר מה ששמע מפי החסיד המפו' מנקיי הדעת שבירושלים הרה"ח רבי חיים מנדל קוסטרומצקי זצ"ל הי"ד, ומאות רבות של דפים גדושים באמרות וסיפורים נשארו ממנו בכתב"י.
ביום י"ד אייר - פסח שני - תש"ח כשחזר רבי מאיר מתפלתו עם טו"ת בידו, כשהוא לבוש בבגדיו המיוחדים לתפילה, פגע בו פגז באמצע הרחוב ונהרג עקה"ש, כשהוא רק כבן כ"ג שנה, כשנה אחר חתונתו, והשאיר אחריו בנו יחדו הי"ו - שהיה אז רק כבן חודשיים.
כשנודע להאדמו"ר בעל "בית ישראל" מגור זי"ע על הריגתו ע"י הרוצחים הערבים ימ"ש, היה מאוד מזועזע מזה, וכששאלו למה הוא כ"כ מרוגש ובצער? ענה: "לא הכרתם אותו". רבי מאיר הי"ד היה מיודד מאוד עם כ"ק האדמו"ר בעל בית ישראל מגור זי"ע, ושוחחו שעות רבות בתורה ועבודת ה', כשהאדמו"ר בעל "בית ישראל" זי"ע היה בא לכותל המערבי, היה רבי מאיר הי"ד מלווה אותו לתחנת האוטובוסים, וכך עמוד ודברו הרבה זמן עד שכמה אוטובוסים הספיקו לחלוף על פני התחנה.
כשבנו של רבי מאיר הי"ד - להבלחט"א הרה"ח רבי אלתר בנימין יהודא לייב שליט"א הגיע לעול המצוות בשנת תשכ"א, נכנס עם דוד לקודש פנימה, לקבל את ברכתו הק' של האדמו"ר בעל "בית ישראל" זי"ע ודודו התחיל להציג אותו בפניו, ענה ה"בית ישראל" זי"ע מיד - "איך ווייס, איך ווייס אלץ", - והמשיך בהתרגשות: "דער טאטע זאל זיין א מליץ יושר" - עכלה"ק
יהא זכרו ברוך.
Subscribe to:
Posts (Atom)