ט"ו סיון תרע"ו
הרה"ח ר' יצחק "איטשע" ב"ר אהרן דוד אייזילמאן ז"ל מפלוטניצא
עלה ארצה בשנת תרמ"ה והיה משמש בביהכנ"ס "בית אהרן" דחסידי קרלין בעיר העתיקה רבות בשנים, ועשה מלאכתו באמונה.
בקונטרס "חסידי קרלין בירושלים" כתוב:
הרה"ח ר' יצחק "איטשה" ב"ר אהרן דוד אייזילמאן ז"ל מפלוטניצא
עלה
ארצה בשנת תרמ"ה והיה משמש בביהכנ"ס "בית אהרן" דחסידי קרלין
בעיר העתיקה רבות בשנים, ועשה מלאכתו באמונה.
בקונטרס
"חסידי קרלין בירושלים" כתוב:
מסופר שבשנת תרס"ד
כשהרחיבו את הביהכנ"ס לארכה ולגבהה, ועשו אז שלשה חלונות בכותל המזרחי מעל
לארון הקודש – בלא רשות מהשכן הקרוב השוכן מעבר הכותל, ומילאו את חלל החלונות
בלבנים כדי שלא יהא ניכר, ור' איטשה הי' בא ראשון לביהכנ"ס לכבד את הבית,
ולאמר תיקון חצות ושערי ציון כדרכו. וביום מן הימים עלה למעלה ופרץ את סתימתה ופתח
את החלונות, ואח"כ הי' דין תורה עם השכן, ויצא הפסק שתמורת פתיחת החלונות
מותר להשכן לבנות ליד הקיר בית ועליה עד לחלונות ביהכנ"ס ולהשתמש בהכותל כאדם
העושה בתוך שלו.
וזה תוכן הפסק:
להיות כי ברחוב הנקרא מצלאח
נגד החצר אשר קורים אותו "ווארשווער" יש חצר אחד אשר הוא להישיש המנוח
ר' שמואל שייב ז"ל והחצר הזה יש בו ביהכנ"ס לחסידי קרלין יצ"ו אשר
הקדישו הרש"ש ז"ל בחייו והניח אפוטרופסים על החצר וביהכנ"ס הנז'
הרה"ג ר' חיים זאנענפעלד נ"י, והר"ר דוד בידערמאן נ"י,
הר"ר אלעזר שפירא נ"י, הר"ר מענדיל רובין נ"י, הר"ר יעקב
בלומענטאהל נ"י, הר"ר מאיר אדלער נ"י, הר"ר אשר קאלמאנאוו
נ"י, הר"ר אהרן משה שפירא נ"י כמבואר יוצא בשטר האפטרופסות אשר
בידם.
ואחורי הביהכנ"ס הנז'
יש חלקת שדה השייכה לבהמ"ד "דורש ציון יב"ץ", הנה עתה פתחו
הר' הג' האפטרופסים הנ"ל בבהכנ"ס הנז' ג' חלונות גבוהות בהכותל אשר היא
על חלקת השדה לבהמ"ד הנ"ל, ועמד הרה"ג כמוהר"ר רחמים יוסף חיים
מפראג נ"י מנהל ביהמ"ד הנז' ומחה בידם עפ"י דין תוה"ק ועברו
דין ודברים בין מע' הר' הג' רי"ח טוב נ"י ובין הרבנים הג' האפטרופסים
ע"ז, ובין כה וכה עמדו מתוכם ביניהם ופייסו להרב רי"ח נ"י, שיהיו
פתוחות החלונות עפ"י תנאים הללו העשויים כתנאי בני גוב"ר, וזה יצא
ראשונה שכל עת וזמן שירצה הרב רי"ח נ"י וב"ך לבנות בתים שראשי
גגותיהם יגעו עד החלונות הנז' ולא יותר, הרשות בידו, ואין להם להרבנים האפטרופסים
וב"ך שום טענת חזקה עד החלונות הנז', וע"י השני שאין להם רשות להוסיף
עוד שום חלון אפי' קטן, יבוא הג' שאם אחר יעבור איזה זמן ח"ו יתבטל
הבהכנ"ס הנז' חייבים הרבנים הנז' וב"ך לסתום הג' חלונות הנז"ל
תו"מ ב"ואוא"ד כו"ע!
ואת רבע שבעד הט"ה הזה
נתנו הרבנים האפו' הנז' להר' רי"ח יצ"ו הנז' וב"ך בכח המסור בידם
רשות לבנות אחורי כותל הנז' בתים ועליות כנז' ולסמוך ולהשתמש בהכותל הנז' כהאדם
העושה בתוך שלו חינם אין כסף כי אדעתא דהכי נתפייס להניח הג' חלונות הנז' פתוחות
כנז', כ"ז נעשה בפ"ע הח"מ.
וקנינו מיד כאו"א
בפ"ע קגו"ש במדל"ב מך כתקחז"ל וקבלו הפסק המקים ומאשר שעד והכל
דלא וכו', ודלא וכו' באופן היותר מועיל, וע"ד אמון באו הנקובים הנ"ל
היינו הר' האפוטרופסים מהעיזבון המנוח הרש"ש ז"ל ומנהלי ביהמ"ד
"דורש ציון" בח"י ממש לאשר ולקיים ככל הכתוב לעיל היום יום ה' זיין
אלול תרס"ד פעיה"ק ירושלים תובב"א.
נאם דוד צבי שלמה
בההצה"ק אלעזר מנחם זצוקללה"ה נאם יוסף חיים זאנענפעלד נאם יוסף חיים
בהגר"י מפראג ז"ל נאם אלעזר שפירא נאם יעקב במז"ל בלומענטאל נאם
מנהל הבהמ"ד דורש ציון נאם מנחם מנדל ראבין נאם אשר קאלמאנאוו נאם אהרן משה
שפירא נאם מאיר אדלער.
במותב תלתא בי דינא כחדא
הוינא ואתו לקדמנא הני תרי שלוחא דבי דינא מו"ה נפתלי ומו"ה משה יוסף
והעידו על חתימת ידי הרבנים הנ"ל ושהמה קבלו בקגא"ס מהרבנים הנז'.
אישרנו וקיימנוהו כדחזי –
ובעה"ח יום ד' זך אלול תרס"ד לפ"ק,
פה עיה"ק ירושלים
תובב"א.
נאם ליפמאן דוד במהר"י
ז"ל דומ"צ דפה
נאם יוסף יהודה בר"ד
הלוי ז"ל
ונאם אברהם בלא"א
מו"ה דוד הכהן ז"ל
(מקום החותם, בד"צ
מעדת האשכנזים חסידים ירושת"ו)
בשנת תרנ"ג נשלח
ע"י אנ"ש מירושלים לסטאלין, ונאסף עבורו ע"ח דמי השמשות ששה נפליון
זהב, ונתנו שלשה נפ' לידו להוצאת הנסיעה, וג' נפ' לזוגתו עבור הוצאת הבית, ובמקומו
התנדבו הני תרי אחים ורעים הרה"ח ר' אהרן הלוי לעוינטאל והרה"ח ר' משה
יוסף הלטובסקי, לשמש את הביהכנ"ס ולנקות את הרצפה במו ידיהם ובכחות עצמם.
הוא הי' אז הראשון שנסע
בתקופה ההיא להסתופף בצל רבינו בסטאלין, כי כבר עברו עשר שנים מחתונת רבינו
זצ"ל, ומפאת הדחקות והעניות לא הי' לאל ידם להוצאת הדרך, וע"כ גמרו אומר
לשלוח אותו בדרך זו, וכשחזר משם היתה השמחה בין האנ"ש רבה מאד אין לשער,
וקבלו את פניו בשמחה עצומה.
הוא היה חסיד נלהב ובעל מזג
חם, פעם אחת הוציא מפיו ר' אלתר (מוכתר) וורשבסקי, דברי נאצה כלפי אנ"ש וקרא
עליהם: קארלינער שווענץ, ור' איטשה גער בו בנזיפה וצעק עליו בזעם, זה הי' בחתונת
הרה"ח ר' לייב גרוסמן בהרה"ח ר' יצחק דוד מקומפולינג עם בת הרה"ח
ר' שמעון מחברון, ואולם ר' שמעון עצמו בעל השמחה ענה לעומתו בדברים רכים, ועלה על
השלחן והכריז: יהי רצון שאזכה אני ובני ובני בני עד ביאת המשיח, שנלך בדרכי
החסידות ונהיה מדובקים וקשורים לרבותניו הק' מקארלין-וסטאלין, און מיר זאלין
זיין קארלינר שווענץ!...
הרה"ח ר' איטשה נפטר
ביום ו' עש"ק ט"ו סיון שנת תרע"ו בן שבעים שנה, ובעת הלויתו אמר
עליו הרה"צ ר' דוד בידרמן – שהי' מקרבו מאד בחיים חיותו – שבודאי כבר יקבל
שבת עם כ"ק האדמו"ר הזקן, - דבר שיש להתקנא בו.
הניח בנים ובנות, ביניהם
הרה"ח ר' שמעון לדרמן.
יהא זכרו ברוך.
תמונת בית הכנסת בית אהרן
בירושלים העתיקה זנו"נ בשנת תרמ"ט
תיאורו של בית הכנסת
בצד שמאל של התמונה אנו רואים את קיר המערבי, בשני קומות של חלונות שקופים, שנתחדש בשנת תר"ף לאחר השלג הגדול בירושלים, בימין ביהכנ"ס נמצא העזרת נשים בקומה העליונה שנבנתה בשנת תרס"ד כשהגדילו והרחיבו לגבהה ולארכה, כאמור לעיל, ולצידה נמצאת הארובה של תנור בית החורף.
מצד ימין אנו רואים את החדרים שהתאכסנו בהם רבותינו הק' כשעלו לבקר בירושלים, ופרוזדור צדדי היה המעבר מביהכנ"ס לחדרים אלו.
עוד עליו:
No comments:
Post a Comment