הרה" ר' חיים דוד הויזמן ז"ל

הרה"ח ר' חיים דוד בהרה"ח ר' שמעון הויזמן ז"ל

ט"ו אלול תשי"ט

לזכר יהודי סארני הי"ד

כמה חסידי סט"ק מעיר סארני שנספו בשואה האיומה ביום י"ד-ט"ו אלול תש"ב.

הרה"ח ר' אהרן קונדא הי"ד, מראשי החסידים.

ר' בנימין קאנטרוביץ

הרה"ח ר' פסח בורקו.

נספח למאמר הראשון

בקשר למאמר הראשון שנכתב כאן על הרה"ח המפורסם ר' חיים מנדל קוסטרומצקי ז"ל, שנהרג ע"י בליעל בעיר העתיקה ונקבר בתוך העיר. הנני מציג לפני קוראי הבלוג תמונות נדירות מפינוי קברי חללי עיר העתיקה. 48 יהודים נקברו באופן ארעי בחצר בבתי מחסה עד יעבור זעם. אך מששלטו הירדנים על העיר לא הרשו לפנות את המתים ונותרו על מקומם עד 1967, אז פונו והובאו לקבורה (קבר אחים) בהר הזיתים.

הרה"ח ר' דוד ארי' בהרה"ח ר' אשר הויזמן ז"ל

ר' דוד ארי' נולד בירושלים ת"ו בי"א תמוז תרפ"ז לאביו הרה"ח ר' אשר הויזמן בהרה"ח ר' יוסף שאול, הוא אשר שימש בביהכנ"ס 'בית ישראל' דחסידי קרלין בירושלים יותר מחמישים שנה. ולאמו מרת חוה פעריל בת הרה"ח ר' דוד ליב לאבל ז"ל, מגזע חסידים גאונים וצדיקים.

למד בעץ חיים בצעירותו וכאשר נתגדל למד מלאכת השחיטה ובדיקה. בשנת תשי"ד היגר לאמעריקא, לעיר וויליאמסבורג שם מקום בית רבו החביב הרה"צ ר' יוחנן מסטולין-קרלין זצ"ל. זכה לשמשו בקודש לפני ולפנים. בפעם הראשון שראהו רבינו לבוש בעקישע וחבוש שטריימל ירושלמי אוטנטי, התבטא רבינו "אזוי דארף א חסידישע יונגערמאן גיין אהנגיטאהן"!

בשבת ה'אויפרוף' של האדמו"ר רבי חי יצחק מרחמיסטריווקא שליט"א, שהתקיים בבית מדרש דחסידי קרלין ברחוב ראדני בווילאמסבורג, דיבר רבינו זיע"א מענין מעלת השטריימל, ובתוך הדברים אמר "דוד הויזמן גייט א ירושליימער שטריימעל".

על אף שהתגורר רבינו באמעריקא כמה שנים,  לא נהג אף אחד מהחסידים לרשום את דיבוריו הק' ומאמריו שאמר לעת מצוא, עד שבא ר' דוד ארי', והחל לרשום לעצמו מה ששמע מפ"ק, בדיוק רב. למען יעמוד ימים רבים, נהג לשלוח את הדיבורים הללו לאחיו ר' אהרן חיים ולשאר בני משפחתו. למותר לציין שמלבד רשימות ר' דוד ליב, לא נשאר כלום מכל מה שאמר רבינו בכל השנים שהתגורר בארה"ב - מתש"ט עד תשט"ז. 

רשימותיו אלו נדפסו בסוף קונטרס "כתבי קודש" בלי שם כותבם (!). אחיו הרה"ח ר' אהרן חיים ז"ל מירושלים הביאם  בספרו "דברי אהרן".

כמו כן, הנהיג ר' דוד ליב שילוו החסידים את הרבי מביהכנ"ס לביתו אחרי התפילה. עד אז לא נהגו בארה"ב ללוותו, ורק הגבאי הלך אתו, בניגוד למנהג חסידי ארה"ק שליוו את האדמו"ר מביהכנ"ס בקול רנה. העיד הרה"ח רבי ישראל דוב גולדהבר שליט"א שהרבה דברים מיוחדים נשמעו מאת רבינו זצ"ל בעת שליווהו החסידים לביתו.

 פעם ב"יאהרצייט טיש" של אחרון של פסח ביקש רבינו מהמסובים שיזכירו את שמות של החסידים שכבר שחל"ח. כל החסידים הזכירו את מי שעלה במחשבתם. בחג השבועות חלם ר' דוד ארי' שעמיתו מירושלים ר' משה שלום שור ז"ל, שהלך לעולמו באותה שנה, בא אליו בחלום הלילה בקובלנא מדוע לא הזכירו אצל רבינו ובקשתו בפיו שבטיש של שבועות כן יזכיריהו. כאשר סיפר ר' דוד ליב את הנעשה אל רבינו אמר "אה, משה שלום! דער ערשטע טויזינטער"! (כי הוא נדב את הסכום הראשון למען הרמת השוהל החדש בירושלים דמתקרי היכל רבינו יוחנן) [וזה הזכות עמד לו לרדת להאי עלמא ולבקש טובה]. עם הסתלקותו של רבינו ז"ל בכ"א כסליו תשט"ז, קיימו את פקודת רבינו שרק בני ארץ ישראל יתעסקו בסדר הטהרה, ור' דוד ארי' זכה להיות מן הנמנים.

בראשית ימי מגורו בניו יורק שימש כשו"ב בעיר ניו יורק. נבחן אצל הגאון רבי יוסף אליהו הענקין ז"ל שנדהם מבקיאותו בהלכות שו"ב שביו"ד, וידע כל דברי המחבר והש"ך והט"ז כלשונם. הגרי"א הענקין ציווה עליו להיבחן אצל עוד מגדולי ההוראה כדי להראות להם בקיאותו של אברך ירושלמי.

אחרי תקופה, הפסיק לשמש כשו"ב ופתח איטליז בשכונת פלטבוש, ונהנה מיגיע כפיו. בחנותו זה עשה חסד עם הרבה נצרכים ומרי נפש. את מנהגי והליכי משפחתו לא עזב וחינך את ביתו במנהגי ירושלים ובנוסח העתיק של חסידי קרלין בסגנון ההויזמנאי. נלב"ע ביום כ"ז מנחם אב תשל"ח ונטמן בהר המנוחות סמוך לאביו ז"ל ושאר בני משפ' הויזמן. השאיר אחריו ברכה בנים ובנות, נכדים ונינים ההולכים בדרכיו, דרך ישראל סבא.

הרה"ח המופלג ר' נחום מרדכי שו"ב טויב בהרה"ח ר' משה דוב ז"ל

כ"ב מנחם אב תרצ"ט

[

הרה"ח ר' נחום מרדכי לימין מרן הקרלינר זי"ע

פרי ישע אהרן קל"ב, סעיף "למד"]

            הרה"ח ר' נחום שו"ב בלאהישין בן הרה"ח ר' משה דוב טויב, נולד בהאלויסק בחודש תמוז תרכ"ה, מחשובי ופארי עדת חסידי קרלין, מופלג בתורה ומצוות ובמעשים טובים, ובמיוחד במצוות הכנסת אורחים. סיפר הרה"ח ר' משה "חיים דוד'ס" הויזמן ז"ל שכשהיה רבינו הק' מקרלין זי"ע בטבריא הפקיר את ביתו עבור האורחים מאנ"ש, וכן עבור שאר אורחים שבאו למרחצאות של חמי טבריא, להנאותם שיהא להם מנוח לכף רגלם וגם מקום ללון, והוא וב"ב הלכו ללון אצל שכניו.

רבינו אור ישראל זי"ע אמר אליו: שיראה להזהר במצוה אחת, כדרך שאמרו חז"ל אבוך במאי זהיר טפי, ואמר אליו כי לדעתו טוב יותר הכנסת אורחים, כי כל המצוות קשה מאד לעשותם בלי פניות, אבל בהכנסת אורחים מצינו שהאומר סלע זו לצדקה ע"מ שיחיה בני וכו', אם כן משמע שדבר זה מותר אפילו עם פניה. (ברכת אהרן עמוד קמ"ו ט"ב)

הוא אשר ליוה את רבינו מקרלין ביחד עם הגה"ח ר' חיים מענדל בעת מעמד המפואר הנחת אבן הפינה של ישיבת חכמי לובלין בל"ג בעומר תרפ"ד. גם הביא עמו כמה ניגונים לאר"י, לזמר מנוחה ושמחה, מה ידידות, יום שבתון (גם חמדת הימים המיוחס להרה"צ ר' חיים חייקל מאמדור זי"ע), ועד היום שרים את השיר הבן יקיר לי אפרים, בנעימות יתירה. [הערת הכותב: עם פטירת הרה"ח ר' אהרן הויזמן ז"ל ה' תשרי דהאי שתא, מסתמן שתם השירה הזאת של הבן יקיר לי, מי שיודע אחרת, שיודיעני. ושמעתי ושש לבי].

נלב"ע ביום כ"ב מנחם אב תרצ"ט, ומנו"כ בעיה"ק טבריא. כשהגיע לירושלים הבשורה הקשה מפטירתו, הסתובב רבינו מקרלין זי"ע בחצר ביהמ"ד בעיר העתיקה אנה ואנה כשלש רבעי שעה, אחוז במחשבות עמוקות וכאב על הבשורה. (מפי הרה"ח ר' משה הכהן זלאטיפולר שליט"א, שמשפחתו התגוררו בחצר ביהמ"ד, וסיפר הנ"ל שאז ציוו בביתו לדבר בשקט יען כי הרבי מסתובב בחצר ולא להפריעו. והוא הכיר את ר' נחום מרדכי שו"ב, ואמר שהיה בעל צורה נהדרת ויפה תואר), ורבינו נכנס לחדרו ולא קיבל אנשים אצלו שלשה ימים. [ע"כ מספר פי"א].

יותר ממה שכתוב כאן היה ר' נחום מרדכי ז"ל. אין די באר את רם מעלתו וגודל אישיותו. לכן הנה קישורים עם פרטים נוספים.

השאיר אחריו בת אחת שנולדה מברכת הטשארקובער זי"ע וכדלהלן.

דבא"ש

קובאו"י

יהא זכרו ברוך.

הרה"ח ר' אברהם בהרה"ח ר' יהודה הכהן בלעסאווסקי ז"ל

ר' אברהם בלעסאווסקי, הידוע בכינוי "אברהם דער כהן" היה נצר למשפחה סטולינאית מדור דור ומקורם (וכמו"כ מקור שם המשפחה) מעיר בליז'וב. נולד בשנת תרנ"א באיזור פינסק, היגר לאמעריקה בשנת תרע"ג, והתיישב בוויליאמסבורג.

עם הופעתו של מרן אדמו"ר הרה"צ ר' יעקב חיים מסטולין-קארלין זצ"ל על אדמת אמעריקה התקשר אליו ר' אברהם בכל נימי נפשו ורבינו היה משלח אותו אל העמוד תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם. קולו הערב היתה למופת והיה שואג כארי בקול נעים וחזק ומתוק לכל שומעיו וכולם היו נרגשים מאד ומתלהבים מנועם תפילותיו הערבים לחיך, מתוקים לפה ובשומים לאוזן.

גם ניהל שנים רבות את ה"אגודת אנשי מעמד-בית וועד לחכמים" שבניו יארק ובאגרות קודש מהר"צ מרן אדמו"ר מליובאוויץ זצ"ל ישנם שני אגרות אליו בענין זה.

שבק חל"ח כ' מנחם אב שנת תשל"ה.

השאיר אחריו ברכה דורות ישרים ומבורכים, חסידים יראים ושלמים ההולכים בעקבותיו בדרך החסידות.

מי שיכול להוסיף מידע עליו לשמו ולזכרו הטהור יפנה ל:
stoliners.usa@gmail.com
ויתקבל בתשואת חן.

הרה"ח ר' יצחק ארי' לייב ב"ר מאיר טורקעניץ ז"ל

י"ד מנחם-אב תשנ"ג