הרה"ח ר' שמעון בהרה"ח ר' אלכסנדר זושא ז"ל הויזמן, "ר' שמעון חברונער".

ר' שמעון נמנה בין שמונה הראשונים במנין הראשון של חסידי קארלין בירושלים (זה היה כאשר למד בישיבה בירושלים אחר הגיעו לעול המצוות). נולד בערך בשנת תרכ"ד ועלה לארה"ק עם אביו בשנת תרכ"ו. בראשונה כיתת רגליו ונסע להסתופף בצל הרה"ק האדמו"ר הצעיר בשנת תרל"ג לחג השבועות בסטאלין ונתקשר אליו מאד. בעת קבלת שלום מיד שאל אותו רבינו "וואו וועסטו זיין אויף ראש השנה??". (ולא הבין כוונתו עד שנסתלק בט"ו באב).

בערב חג השבועות אחר ספירת העומר, שמע כי רבינו מתכונן לדבר עם אנשי שלומו דא"ח כהכנה לקבלת התורה. נכנס גם הוא בין החסידים. והי' מספר כי היו לו שלש קושיות לשאול באיזה ענין ובאותה השיחה נתרצו לו בפעם אחת. וגם באמצע השיחה שאל רבינו את החסידים "קינדערלאך - וואו וועט איר זיין אויף ראש השנה?". גם אמר רבינו באותו מעמד "דער טאטע האט איבער גילאזט חיות אויף פופצין יאר".

אחר הסתלקות אדמוה"צ נתקשר אל הרה"צ מרן הפראנקפוטער ז"ל. ובראש השנה נזדמן לאיזה כפר. נסיעתו הראשונה אל מרן אור ישראל היתה בשנת תרמ"ב וגם השתתף בכלולתו שנערכה בעיר רחמיסטריבקה בשנת תרמ"ג בחודש אלול, שם השתתפו שלשה עשר מבני ארץ ישראל. אז ציוה עליו רבינו להתיישב בעיה"ק חברון ת"ו.

באלול שנת תרנ"ט נסע בפעם השלישית לסטאלין וכפעמיים הראשונים שהה שם שנתיים ובחזרתו יחד עם הרה"ח ר' אפרים סופר ז"ל הביאו עמהם 36 ניגונים ממינים שונים כי היה בעל מנגן נפלא ומלא ניגונים "כרימון".

בפעם הרביעית נסע לחג הפסח תרס"ח ורבינו ציוה עליו שיעזוב את ביתו לפני פורים (אולי מטעם בדיקת חמץ), וכן עשה ולקח עמו מגילה וקראה באניה וגם לקח חבית יין מיין ארץ ישראל עבור רבינו לחג הפסח. בדרך, מחמת טלטול הספינה, נתקלקל היין קצת, אולם כשטעם ממנה רבינו השביח בעצמו את היין והראה לכולם "סטאלירט"! שהה שם עד אחר חנוכה שנת תרס"ט.

בפעם החמישית נסע לפני חג הפסח שנת תרע"ג ושהה בסטאלין עד אחר הימים טובים שנת תרע'ד כי אז פקד רבינו על כל בני אר"י לשוב לבתיהם בטרם פרוס מלחמת העולם ואמר: עס שמעקט טומל בעולם.

הוא היה איש חסיד ומאנשי מעשה ירא שמים גדול ובעל אמונה פשוטה. רבינו הרה"צ ר' יוחנן זצ"ל הכיר אותו מימי ביקוריו בסטאלין ואמר על ר' שמעון במליצה: הגם שהיה קטן בקומה, אך היראת שמים שלו גדול ממנו. וסיפר רבינו כי בליל בדיקת חמץ מסרו לו חדר אחד בחצר בקודש בסטאלין לבדוק חמץ, והוא, מחמת פחד מגודל יראת שמים שלו, "האט על פארלוירן די פאנטאפל".

פשטותו ותמימותו הי' ניכר על פניו ועבד עבודת ה' בהצנע לכת. היה אומר בצחות: " כשמתחילים להתפלל לאט, כבר צריכים לעלות לסטאלין..." (כי זה נובע מישות ועצמיות).

היה חסיד קרליני מובהק ושמר את כל דרכי רבותינו ומנהגי סטאלין בדייקנות נפלאה, ורבינו הפ"פ אהב אותו מאד. בסטאלין היה שגור בפי החסידים את דברי רבינו שיש לא שני תכשיטים בשם שמעון, ר' שמעון (פרידמן) מחיפה ומשנהו ר' שמעון חברונער.

ביתו היתה פתוח לרווחה והחסידים כינו אל העלייה שהכין עבורם "ר' שמעון'ס מערה"...

בי"א סיון שנת תרע"ז לבש ר' שמעון בגדי שבת ונלב"ע.

מנו"כ בעיר האבות חברון ת"ו, סמוך ונראה למקום קברת הרבנית מנוחה רחל סלונים נ"ע. כיום אי אפשר לגשת שמה כי נמצא במגרש של הערבים. ומהחלקה של הרבנית הנ"ל אפשר לצפות מרחוק.

[בית החיים העתיק בעיה"ק חברון ת"ו]

זכותו יגן עלינו.