הרה"ח המופלג ר' נחום מרדכי שו"ב טויב בהרה"ח ר' משה דוב ז"ל

כ"ב מנחם אב תרצ"ט

[

הרה"ח ר' נחום מרדכי לימין מרן הקרלינר זי"ע

פרי ישע אהרן קל"ב, סעיף "למד"]

            הרה"ח ר' נחום שו"ב בלאהישין בן הרה"ח ר' משה דוב טויב, נולד בהאלויסק בחודש תמוז תרכ"ה, מחשובי ופארי עדת חסידי קרלין, מופלג בתורה ומצוות ובמעשים טובים, ובמיוחד במצוות הכנסת אורחים. סיפר הרה"ח ר' משה "חיים דוד'ס" הויזמן ז"ל שכשהיה רבינו הק' מקרלין זי"ע בטבריא הפקיר את ביתו עבור האורחים מאנ"ש, וכן עבור שאר אורחים שבאו למרחצאות של חמי טבריא, להנאותם שיהא להם מנוח לכף רגלם וגם מקום ללון, והוא וב"ב הלכו ללון אצל שכניו.

רבינו אור ישראל זי"ע אמר אליו: שיראה להזהר במצוה אחת, כדרך שאמרו חז"ל אבוך במאי זהיר טפי, ואמר אליו כי לדעתו טוב יותר הכנסת אורחים, כי כל המצוות קשה מאד לעשותם בלי פניות, אבל בהכנסת אורחים מצינו שהאומר סלע זו לצדקה ע"מ שיחיה בני וכו', אם כן משמע שדבר זה מותר אפילו עם פניה. (ברכת אהרן עמוד קמ"ו ט"ב)

הוא אשר ליוה את רבינו מקרלין ביחד עם הגה"ח ר' חיים מענדל בעת מעמד המפואר הנחת אבן הפינה של ישיבת חכמי לובלין בל"ג בעומר תרפ"ד. גם הביא עמו כמה ניגונים לאר"י, לזמר מנוחה ושמחה, מה ידידות, יום שבתון (גם חמדת הימים המיוחס להרה"צ ר' חיים חייקל מאמדור זי"ע), ועד היום שרים את השיר הבן יקיר לי אפרים, בנעימות יתירה. [הערת הכותב: עם פטירת הרה"ח ר' אהרן הויזמן ז"ל ה' תשרי דהאי שתא, מסתמן שתם השירה הזאת של הבן יקיר לי, מי שיודע אחרת, שיודיעני. ושמעתי ושש לבי].

נלב"ע ביום כ"ב מנחם אב תרצ"ט, ומנו"כ בעיה"ק טבריא. כשהגיע לירושלים הבשורה הקשה מפטירתו, הסתובב רבינו מקרלין זי"ע בחצר ביהמ"ד בעיר העתיקה אנה ואנה כשלש רבעי שעה, אחוז במחשבות עמוקות וכאב על הבשורה. (מפי הרה"ח ר' משה הכהן זלאטיפולר שליט"א, שמשפחתו התגוררו בחצר ביהמ"ד, וסיפר הנ"ל שאז ציוו בביתו לדבר בשקט יען כי הרבי מסתובב בחצר ולא להפריעו. והוא הכיר את ר' נחום מרדכי שו"ב, ואמר שהיה בעל צורה נהדרת ויפה תואר), ורבינו נכנס לחדרו ולא קיבל אנשים אצלו שלשה ימים. [ע"כ מספר פי"א].

יותר ממה שכתוב כאן היה ר' נחום מרדכי ז"ל. אין די באר את רם מעלתו וגודל אישיותו. לכן הנה קישורים עם פרטים נוספים.

השאיר אחריו בת אחת שנולדה מברכת הטשארקובער זי"ע וכדלהלן.

דבא"ש

קובאו"י

יהא זכרו ברוך.