הרה"ח ר' דוד ארי' בהרה"ח ר' אשר הויזמן ז"ל

ר' דוד ארי' נולד בירושלים ת"ו בי"א תמוז תרפ"ז לאביו הרה"ח ר' אשר הויזמן בהרה"ח ר' יוסף שאול, הוא אשר שימש בביהכנ"ס 'בית ישראל' דחסידי קרלין בירושלים יותר מחמישים שנה. ולאמו מרת חוה פעריל בת הרה"ח ר' דוד ליב לאבל ז"ל, מגזע חסידים גאונים וצדיקים.

למד בעץ חיים בצעירותו וכאשר נתגדל למד מלאכת השחיטה ובדיקה. בשנת תשי"ד היגר לאמעריקא, לעיר וויליאמסבורג שם מקום בית רבו החביב הרה"צ ר' יוחנן מסטולין-קרלין זצ"ל. זכה לשמשו בקודש לפני ולפנים. בפעם הראשון שראהו רבינו לבוש בעקישע וחבוש שטריימל ירושלמי אוטנטי, התבטא רבינו "אזוי דארף א חסידישע יונגערמאן גיין אהנגיטאהן"!

בשבת ה'אויפרוף' של האדמו"ר רבי חי יצחק מרחמיסטריווקא שליט"א, שהתקיים בבית מדרש דחסידי קרלין ברחוב ראדני בווילאמסבורג, דיבר רבינו זיע"א מענין מעלת השטריימל, ובתוך הדברים אמר "דוד הויזמן גייט א ירושליימער שטריימעל".

על אף שהתגורר רבינו באמעריקא כמה שנים,  לא נהג אף אחד מהחסידים לרשום את דיבוריו הק' ומאמריו שאמר לעת מצוא, עד שבא ר' דוד ארי', והחל לרשום לעצמו מה ששמע מפ"ק, בדיוק רב. למען יעמוד ימים רבים, נהג לשלוח את הדיבורים הללו לאחיו ר' אהרן חיים ולשאר בני משפחתו. למותר לציין שמלבד רשימות ר' דוד ליב, לא נשאר כלום מכל מה שאמר רבינו בכל השנים שהתגורר בארה"ב - מתש"ט עד תשט"ז. 

רשימותיו אלו נדפסו בסוף קונטרס "כתבי קודש" בלי שם כותבם (!). אחיו הרה"ח ר' אהרן חיים ז"ל מירושלים הביאם  בספרו "דברי אהרן".

כמו כן, הנהיג ר' דוד ליב שילוו החסידים את הרבי מביהכנ"ס לביתו אחרי התפילה. עד אז לא נהגו בארה"ב ללוותו, ורק הגבאי הלך אתו, בניגוד למנהג חסידי ארה"ק שליוו את האדמו"ר מביהכנ"ס בקול רנה. העיד הרה"ח רבי ישראל דוב גולדהבר שליט"א שהרבה דברים מיוחדים נשמעו מאת רבינו זצ"ל בעת שליווהו החסידים לביתו.

 פעם ב"יאהרצייט טיש" של אחרון של פסח ביקש רבינו מהמסובים שיזכירו את שמות של החסידים שכבר שחל"ח. כל החסידים הזכירו את מי שעלה במחשבתם. בחג השבועות חלם ר' דוד ארי' שעמיתו מירושלים ר' משה שלום שור ז"ל, שהלך לעולמו באותה שנה, בא אליו בחלום הלילה בקובלנא מדוע לא הזכירו אצל רבינו ובקשתו בפיו שבטיש של שבועות כן יזכיריהו. כאשר סיפר ר' דוד ליב את הנעשה אל רבינו אמר "אה, משה שלום! דער ערשטע טויזינטער"! (כי הוא נדב את הסכום הראשון למען הרמת השוהל החדש בירושלים דמתקרי היכל רבינו יוחנן) [וזה הזכות עמד לו לרדת להאי עלמא ולבקש טובה]. עם הסתלקותו של רבינו ז"ל בכ"א כסליו תשט"ז, קיימו את פקודת רבינו שרק בני ארץ ישראל יתעסקו בסדר הטהרה, ור' דוד ארי' זכה להיות מן הנמנים.

בראשית ימי מגורו בניו יורק שימש כשו"ב בעיר ניו יורק. נבחן אצל הגאון רבי יוסף אליהו הענקין ז"ל שנדהם מבקיאותו בהלכות שו"ב שביו"ד, וידע כל דברי המחבר והש"ך והט"ז כלשונם. הגרי"א הענקין ציווה עליו להיבחן אצל עוד מגדולי ההוראה כדי להראות להם בקיאותו של אברך ירושלמי.

אחרי תקופה, הפסיק לשמש כשו"ב ופתח איטליז בשכונת פלטבוש, ונהנה מיגיע כפיו. בחנותו זה עשה חסד עם הרבה נצרכים ומרי נפש. את מנהגי והליכי משפחתו לא עזב וחינך את ביתו במנהגי ירושלים ובנוסח העתיק של חסידי קרלין בסגנון ההויזמנאי. נלב"ע ביום כ"ז מנחם אב תשל"ח ונטמן בהר המנוחות סמוך לאביו ז"ל ושאר בני משפ' הויזמן. השאיר אחריו ברכה בנים ובנות, נכדים ונינים ההולכים בדרכיו, דרך ישראל סבא.